שיווק ומכירה והמוזיאון הווירטואלי שתי פנים עיקריות למושג "מוזאון וירטואלי". האחת - ייצוגו הדיגיטלי של המוזאון הפיזי, והשנייה - מוזאונים וירטואליים עצמאיים, תלויי רשת. רשימה זו תעסוק בתפקידם של המוזיאונים הווירטואליים, תלויי מוזיאון פיזי ותלויי רשת, ככלי שיווקי ומכירתי. בעולם המוזיאלי חלו שינויים מפליגים במהלך העשורים האחרונים. המוזיאונים פנו לקהלי יעד חדשים הן כמבקרים הן כמושא לתצוגה מוזיאלית. אחת התוצאות של השינוי הוא דגש רב הניתן היום לשיווק המוזיאלי בקרב שכבות אוכלוסייה שעד לאחרונה לא "נחשבו" כבעלי פוטנציאל לביקור במוזיאון (Renschler & Hede [Eds.] 2008) . מוזיאונים מזוהים בדרך כלל עם חברה אליתיסטית, בעלת יכולות כלכליות ותרבותיות ל"קרוא" את השפה המוזיאלית. כתוצאה מכך קהלים רבים מדירים עצמם מן המוזיאון. על מנת למשוך אותם לביקור על המוזיאון לשנות במידה ידועה את אופיו ותכניו, ובה בעת לתת דעתו על הדרך להגיע לקהלים חדשים, או במילים אחרות כיצד לחזק את שיווק המוזיאון MacLean & O'Neill, 2008 ) המוזיאון הווירטואלי, או ייצוגו הדיגיטאלי של המוזיאון הפיזי, הוא אחת מדרכי השיווק המובילות בראשית המאה ה-21. ב-2002 פרסם Jonathan Bowen , פרופסור באוניברסיטת South Bank, אנגליה, מאמר יסוד בשאלת המוזיאון הווירטואלי ככלי שיווקי ומכירתי. הוא מפריד למעשה בין מוזיאונים גדולים ובעלי אפשרויות כלכליות וניהוליות, לבין מוזיאונים קטנים ובינוניים, בעלי אפשרויות מופחתות, ביכולתם ליצור כלי שיווקי ומכירתי וירטואלי. בעוד הראשונים מסוגלים להתמודד לבדם עם הקמת אתר שלהם, היושב על סרבר בבעלות המוזיאון, וקיימת בהם מערכת הבנוייה להתחדש במהירות ובהתמדה, הרי שהסוג השני של המוזיאונים אין באפשרותם לספק לעצמם כלים אלה. התוצאה היא שבעוד הראשונים משתמשים באתר שלהם כמכשיר שיווקי ומכירתי עוצמתי הרי האחרונים מנועים מיכולת זו. המוזיאון הווירטואלי כמוזיאון שיווקי על פי הסטינג וקרווצינה (2002) תפקידו העיקרי של המוזיאון הווירטואלי לשווק את המוזיאון הפיזי. הוא מתפקד למעשה קודם כל כלוח מודעות. מציג בפני הגולש מגוון גדול של אפשרויות בביקור הפיזי ועוזר לתייר העתידי לתכנן את ביקורו במוזיאון, הן מבחינה טכנית הן מבחינה תוכנית. אספקת מידע טכני לתייר: - פרטים טכניים כגון: מיקום, מחיר כניסה, שעות פתיחה, תחבורה ציבורית ותחבורה פרטית. - פרטים טכניים לקשר עם המוזיאון: מספרי טלפון ופקס, ולעתים גם email. - מפת האיזור ודרכי התמצאות בדרך למוזיאון. אספקת מידע תוכני על המוזיאון והאפשרויות הגלומות בו: - פירוט מחלקות המוזיאון והנושאים המרכזיים שלהן, לעתים מלוות בדוגמאות. - נושאי התערוכות המתחלפות, ודוגמאות מתוך תערוכות אלה. - אספקת מידע על מערכת החינוך המוזיאלית ופעילויות אחרות: - פעילויות יחודיות בהתאם לקהלי יעד שונים. - פעילויות מתחלפות: הרצאות, פתיחות, ארועים מיוחדים וכדומה. נכון לסוף 2008 מרבית המוזיאונים בעולם, ובישראל, הם בעלי "דף שיווקי" וירטואלי. דף הכולל את אותם מרכיבי יסוד שיווקיים, טכניים ביסודם, המאפשרים לקהלי יעד "לחפש" ולמצוא מידע ראשוני על אפשרויות הביקור וכיצד לבצעו. נצביע כאן על שתי דוגמאות ישראליות: מוזיאון ישראל ומוזיאון בית שטורמן. ההשתקפות הווירטואלית של מוזיאון ישראל היא עשירה ומכלילה. נתן למצוא בה מגוון רחב מאד של מידע על המוזיאון, אגפיו, תערוכותיו, פעילויותיו ועוד. למעשה כל אחד ממאפייני המוזיאון הפיזי משתקף בגירסה הווירטואלית של מוזיאון ישראל. כיוון שהוא בנוי במספר שפות והמידע הניתן בו רחב, הוא חושף קהלים רבים, חלקם קהלים שטרם היו במוזיאון הפיזי, בפני האפשרויות הרבות הגלומות בביקור בו. http://www.imjnet.org.il/HTMLs/home.aspx לבית חיים שטורמן בעין חרוד, אין אתר עצמאי. הוא נסמך בשיווק על פורטלים שונים המשווקים אותו כחלק מתפיסתם. אי לכך כמות המידע ועומקו מוגבלים. למעשה הנהלת המוזיאון או אנשי השיווק שלו יכולים להשתמש בכלי הווירטואלי באופן מוגבל למדי, ובהתאם לשיתוף הפעולה של בעלי האתרים המשווקים. לדוגמה בית חיים שטורמן במסגרת האטרקציות באיזור עין חרוד של פורטל מפה. http://www.mapa.co.il/ng/buildrecord_d.asp?id=6175 שונה לחלוטין הוא תפקידו השיווקי של המוזיאון הווירטואלי תלוי רשת. מוזיאון זה נמדד בכלים אינטרנטיים ולא בכלים של שיווק אתר פיזי. המשמעות היא כי עצם השיטוט במוזיאון הווירטואלי, הוא למעשה הרחבת מספר המבקרים. המבקרים נספרים בשיטות אינטרנטיות, המאפשרות מבט רחב של מספרם הכללי, של מספר הכניסות ל"אולמות" המוזיאון, של מקורם הגיאוגרפי של המבקרים ועוד. דוגמה לביקורים במוזיאון וירטאלי תלוי רשת היא המוזיאון "אלומות שלנו". www.e-mymuseum-alumot.com. במוזיאון היו במהלך כשנה קרוב ל-50.000 כניסות. הוא נחשף על ידי אנשים מישראל ומהעולם. ניתן לעקוב אחרי ביקורים וירטואליים ב"אולמות" השונים, ואפילו ב"דפי" המוזיאון. לדוגמה לקראת חג הפסח מספר המבקרים באולם "אגדה של פסח" גדל באופן יוצא דופן, בו מוצגת אגדה של פסח שנכתבה וצויירה על ידי חבר קבוצת אלומות ב - 1948. מוזיאונים וירטואליים, תלויי מוזיאון פיזי ותלויי רשת מהווים כלי שיווקי ראשון במעלה. על כן נכון לסוף 2008 מרבית המוזיאונים בעולם ובישראל הם בעלי "דף שיווקי" וירטואלי. דף הכולל את אותם מרכיבי יסוד שיווקיים המאפשרים לקהלי יעד "לחפש" ולמצוא מידע ראשוני על אפשרויות הביקור במוזיאונים הפיזיים וביקורים וירטואליים במוזיאונים תלויי רשת. המוזיאון הוירטואלי כמוזיאון מכירתי: בעוד תפקידו השיווקי של המוזיאון הווירטואלי קל להבנה ולהשגה הרי תפקידו כחנות, כמקום מכירה איננו מובהק. מרבית המוזיאונים הווירטואליים אינם משתמשים באתר למכירה. חלקם בוחרים למכור פריטים הנמצאים למכירה בחנות המוזיאון, אחרים מוכרים כניסה, אירועים וכדומה. נציג כאן מספר דוגמאות למוזיאונים וירטואליים המשמשים כלי מכירתי ראשון במעלה. מוזיאון המטרופוליטן בניו-יורק היה אחד המוזיאונים הראשונים אשר בנו לעצמם מוזיאון וירטואלי, בעל סרבר עצמאי, ומגוון רב של פעילויות שמכירה היא אחת החשובות בהן http://www.metmuseum.org)) . 5 מכירת פריטי אמנות, ספרים, או כל סוג אחר של פריטים מיצירות בבעלות המוזיאון מתבצעת באמצעות האתר, בעוד מכירת כרטיסים לביקור מתבצעת באמצעות חברה חיצונית Web Ticket, המוכרת כרטיסים דרך האינטרנט למגוון רב של לקוחות בכל רחבי ארצות הברית וקנדה (http://www.ticketweb.com/snl/VenueListings.action?venueId=metro2) . שיטה דומה ננקטת במוזיאון ישראל. האתר מאפשר קנייה ממוצרי החנות, תוך אפשרויות חיפוש צולבות וכן קבלת מידע על הפריט לקנייה. האתר אינו מאפשר קניית כרטיסים מכל סוג שהוא. דוגמה אחרת היא ה-VMC - המוזיאון הווירטואלי של קנדה. המוזיאון מאגד בתוכו את מרבית מוזיאוני קנדה. הוא בנוי משמונה שערים שאחד מהם נקרא בשם בוטיק - שער למכירות. בשער זה חוברים מספר מוזיאונים בעלי חנויות וירטואליות והוא משמש עבורן חנות על. שיטה זו מאפשרת לקונה הפוטנציאלי לחבור לחנות המוזיאון הספציפי, ו/או למצוא את הפריט אותו הוא מבקש בחנות העל. גם מוזיאון זה אינו מוכר כרטיסי כניסה בעזרת האתר. בעוד מוזיאונים וירטואליים מייצגי מוזיאון פיזי מותנים במידה רבה במכירותיהם במצאי הנמכר בחנות הפיזית של המוזיאון הרי מוזיאונים וירטואליים תלויי רשת יכולים לפתוח חנות בה ימכרו מגוון של פריטים שאינם חלק מחנות פיזית. מוזיאונים וירטואלים תלויי רשת בלבד הם כלים בעלי פוטנציאל מכירתי גדול. דוגמה נפלאה למוזיאון וירטואלי תלוי רשת כמוזיאון מכירתי הוא .The Virtual Egyptian Antique Museum http://www.virtualkhan.com) ) . המוזיאונים הפיזיים של מצרים קשורים בעזרת קישוריות למוזיאון הווירטואלי, אך הוא איננו הגירסה הווירטואלית שלהם. החנות, שמרכזה בטקסס, ארצות הברית, היא אחד המרכיבים המרכזיים של המוזיאון הווירטואלי. החנות עשירה ביותר ובה מגוון עצום של פריטים Shop the Virtual Khan el-Khalili, the Store for Egypt Lovers. הקונה הפוטנציאלי יכול לחפש את הפריטים המתאימים לו, במגוון חיתוכים, ולערוך קניות אינטרנטיות., שתשלחנה לביתו. מוזיאונים וירטואליים גדולים, או מייצגי מוזיאונים פיזיים גדולים משמשים גם כלי מכירתי חשוב עבור המוזיאון. יכולת זו להוות גם חנות אינטרנטית בנוסף על תפקידם השיווקי, הופכת את המוזיאון הווירטואלי, תלוי מוזיאון פיזי ותלוי רשת, למכשיר רב עצמה בקידומו של המוזיאון בכלל, הן המוזיאון הפיזי הן האינטרנטי.
